לפני מספר שבועות הייתי במשמרת כמיילדת במיון המיילדותי. קיבלתי את שרה, יולדת לקראת לידה ראשונה, שפנתה בגלל שירדו לה המים בשעה טובה.
שרה לא הפסיקה לבכות, וכששאלתי אותה למה היא בוכה היא הסבירה שהיא ממש לא מוכנה עדיין ללידה! היא עדיין לא קנתה משאבת חלב!...
בשעה טובה ילדת, ויחד עם האושר והשמחה שבהצטרפות תינוק חדש למשפחה יש לפנייך כעת גם תקופה של החלמה וחזרה למצבך הגופני שמלפני ההריון.
לא מזמן יילדתי אישה מקסימה בלידה שלישית, שממש דקות אחרי הלידה ביקשה מבעלה להוציא את המוצץ שהיא הכינה מבעוד מועד ולתת לתינוק. "אני לא מוכנה לחזור שוב על הטעות של ילד שלא רגיל למוצץ, אני מתכוונת להרגיל אותו ממש מהתחלה!" כך היא אמרה.
מה לא אמרו על הנקה? שהיא הדרך הכי טבעית וקדומה להאכיל תינוק, שהיא מחברת, שהיא נוחה, שהיא מקרבת, שהיא מסספקת לתינוק את איזון החומרים המושלם, שהיא מגנה עליו מפני זיהומים ומחלות, ואפילו שהיא מועילה גם לאם שכן היא מסייעת בירידה במשקל, מפחיתה את הסיכון לסרטן השד, את הסיכון לסרטן השחלות ומשפרת את בריאות הנפש.
